חן בניאן בן קיבוץ בית השיטה יליד מרץ 1965
מקטנותי נשבעתי באהבתי למוסיקה, לכלי נגינה ולשילוב האנרגיה הנוצרת משניהם יחד.
מאז הצלחתי לפצח את סוד הקסם של האנרגיה ואני יודע ליצור ולהשתמש באנרגיה זו במיומות גבוהה ביותר.
מגיל 5-6 הייתי מתפלח בקביעות לחזרות מקהלת בית השיטה
שפעלה בניצוחו של מאסטרו ארנסט הורביץ ז"ל והושפעתי ממנו רבות, באותם הימים "מקהלת בית השיטה" מנתה עשרות זמרים וזמרות והייתה מקור גאווה לקיבוץ ולכל התנועה הקיבוצית המאוחדת, שמה יצא לרחוק והופעותיה בחגי הקיבוץ היו לשם דבר.
ישבתי שעות והקשבתי כמהופנט למגוון הקולות המופלאים של הזמרים עד שנשבעתי בהם ובקסמם, במהלך הזמן פגשתי גם במקהלות נוספות שבאו לעשות חזרות באולם התרבות שבקיבוץ, ביניהן: מקהלת הקיבוץ המאוחד ומקהלת קיבוצי האיחוד ועוד, התמדתי להאזין להם ובביישנותי יושבתי בפינה האולם והאזנתי להם בצימאון גדול.
כשגדלתי מעט גיליתי את תזמורת "בית השיטה"
שהייתה מלווה את חגי המשק ופעלה רבות גם במאות אירועים שונים בכל רחבי הארץ. מנהלה המוסיקלי של התזמורת היה המוסיקאי יוסף שריג ז"ל שהתפרסם בשירו (אור וירושלים ושירים נוספים), יוסף היה דמות נערצת והוקסמתי ממנו ומשאר הנגנים וביכולתם להתבטא בחופשיות ובעוצמה שכזו.
באותם הימים כלי הנגינה שמשך אותי ביותר היה מערכת תופים וביקשתי ללמוד לנגן עליהם ואכן כך התחלתי ללמוד לנגן, די מהר מעשתי בתופים ובתוכי הרגשתי מתוסכל מחוסר ההרמוניה שהכרתי מהאזנה למקהלות השונות.
החלטתי לעזוב את התופים ולהתמקד בגיטרה, כבר בשיעור הנגינה הראשון שלי בגיטרה הרגשתי שמצאתי את הכלי הנכון עבורי אך לאחר 6 שיעורים ו-5 אקורדים הבנתי שאני צריך להמשיך עם הגיטרה לבד ללא המורה, אני אוטודידקט הלומד בכוחות עצמי ומנגן מתוך שמיעה, מאז גיל 9-10 מתמיד לנגן על הגיטרה.
הנגינה בגיטרה הייתה עבורי דרך להביע את יכולותיי המתפתחות, ומהר מאוד השתלבתי עם הגיטרה והצטרפתי כנגן לקבוצת הילדים הבוגרים ממני שניגנו במסיבות השירה בציבור של חברת הילדים ואחר כך גם של המבוגרים בקיבוץ, זאת הייתה ההתחלה בה נפתח "הכוון ונחרש התלם הראשון לתחום התעסקותי המקצועית בעתיד, כך סומנה הדרך הנמשכת עד היום.
לאט לאט תוך השתלבות בעשרות אירועי שירה בציבור מקומיים גבר הביטחון העצמי שלי ואיתו התעוזה בהפגנת יכולותיי הנרכשות, התחלתי להתבלט יותר וזה שיפר את מעמדי בתוך הקבוצה.
באותם השנים סביב גיל 13-14 הבנתי כי בתוכי מתבססות תובנות והכרה ביכולותיי
בהתאם לצו פנימי זה ואופי אני מקפיד לא להשוויץ ברבים ביכולותיי ולהמתין עד "יבוא זמני"... צו פנימי זה מלווה אותי עד היום.
חבורת הנגנים בקיבוץ הייתה גדולה וכללה כלי נגינה רבים ומגוונים, הושפעתי מאוד ממוביל השירה הראשי מוקי פלד שהתמיד בהובלת מסיבות השירה המפורסמות של הקיבוץ ששמם יצא לרחוק ולמדתי ממנו רבות תוך התבוננות והאזנה לתפקיד המוביל ולאחריותו כמנהיג.
כבר בנערותי התבלטתי בכישורי ונבחרתי להכשיר וללמד באולפן לעברית של הקיבוץ את שירי ארץ ישראל.
בגיל 14 גיל הנעורים, נמשכתי גם לריקודי העם וריקודי מעגל
תסכל אותי מאוד שאיני מתפנה לרקוד במסיבות, כיוון שתמיד נגינתי בהם, לאחר זמן מה, מצאתי פתרון המשלב בין אהבותיי והצטרפתי ללהקת המחול האזורית "צוותא יזרעאל" בניהולו הנוקשה והתובעני של כוריאוגרף גברי לוי.
מגברי לוי, למדתי את חשיבות הדיוק ותורת ה-"איך זה נראה על הבמה", מנהל הלהקה היה המפיק והאמרגן האגדי ישראל אריאלי הידוע בהפקות הענק שלו.
רקדתי בלהקה כ- 4 וחצי שנים והופעתי על הבמות החשובות ביותר בארץ, מופע ייחודי וענק הזכור לי במיוחד היה טכס פתיחת המכבייה ה- 11 שהתקיימה בשנת 1981, בטכס השתתפו מאות רקדנים מהמון להקות מחול, יצרנו יחד מחזה מרהיב וצבעוני, חוויתי התרגשות גדולה מהולה בידיעה שאני חייב לעמוד בסטנדרטים גבוהים במיוחד של אחריות ודיוק, ואכן צלחתי את המשימה בהצלחה ובהרגשת סיפוק עצומה.
במקביל להיותי רקדן בלהקת "צוותא יזרעאל" החלטתי להשתלב בכנסים ארציים של מרקידים לריקודי עם
של תנועת הנוער "בני הקיבוצים", בכל מספר חודשים היינו מתכנסים באחד מקיבוצי הארץ ולומדים ריקודי עם שונים אותם היינו מלמדים בקיבוצנו.
לכל הכנסים הייתי מגיע עם הגיטרה ורבים מהנערים והנערות היו מתאגדים סביבי ופוצחים בשירה אדירה שנמשכה שעות עד אור הבוקר.
ואז בא חלום ההתגלות ...
גיל 16 בלילה, בא לי פתאום ללא התראה מוקדמת - ראיתי עצמי עומד יציב על במה למול קהל אלפים משולהב וכל המשתתפים שרים ורוקדים בהנחייתי.
אני זוכר את החלום מצויין, הרגשתי את גודל האנרגיה המשלהבת והרגשתי שמצאתי את יעודי האמיתי. בחושי הבנתי כי בתוכי מצאתי את המטרה הנעלה ועכשיו עלי להתכוון ולהתכוונן ולממשה,
אני זוכר ששיננתי לעצמי שאני הולך להגשים את עצמי ובעזרתם האמונה הזו אכן, יצאתי להגשמת יעודי שהפך לדרך חיי !
בגיל 16 וחצי פגשתי לראשונה את שרל'ה שרון
המעמד היה ערב שירה בציבור אזורי בהנחייתה, ניגשתי אליה ובקשתי בביישנות להשתלב בקבוצת הנגנים שעל הבמה, שרל'ה בדרכה הייחודית שאלה אותי מספר שאלות ולאחר שהשבתי לה... אמרה... "טוב אבל .. על תנגן חזק מדי ותהיה קשוב לכל הנגנים" וכך השתלבתי לראשונה בהרכב נגנים על במה למול קהל גדול שאיננו מתושבי בית השיטה, בסוף הערב אמרה "שרל'ה" "הייתה בסדר",
מאותו היום הצטרפתי וניגנתי עם שרל''ה בקביעות בהרכב הנגנים שליווה את כל מועדוני הזמר האזוריים שלה בישובי מ.א. הגלבוע ובכך התחילה ידידות רבת שנים שהפכה עם השנים להערכה מקצועית ואישית וחברות הנמשכת עד היום.
מועד גיוסי לצבא התקרב והחלטתי לגשת לבחינות ללהקה צבאית להבחן, לא צלחתי את הבחינה ותחושת ההחמצה צרבה בי.
1984 הגיע מועד גיוסי לצבא, הפסקתי לרקוד בלהקה
התנדבתי לחיל השריון והוצבתי בתפקיד נהג טנק מרכבה, כעבור ארבעה חודשים בצבא נשלחתי עם פלוגתי ללבנון לעבור שם את קורס אימוני הצמ"פ.
בתקופה זו התגלו אצלי בעיות בריאות ובו במקום החלטתי לקחת את היוזמה לידיי ולקבל החלטה שתיצור את מסלול חיי לפי רצונותיי שלי.
כשאני מחליט אני מבצע
ולאף אחד אין מרות עלי !
אספתי מידע והחלטתי להתקשר ישירות לביתו של ראש ענף תרבות בצה"ל דאז, סגן אלוף יעקוב מורג.
הצגתי את עצמי והתעקשתי לקבוע עובדה בשטח "אני הולך ללהקה צבאית"... התעקשותי זו סללה לי זכות לגשת לבחינות חוזרות שממש במקרה התקיימו למחרת שיחתנו הטלפונית.
וכן, למחרת ניגשתי לבחינות ללהקה צבאית של פיקוד המרכז, זו הפעם השנייה בחיי והזיכרונות מהפעם הקודמת עדיין צורבים וניקרים בי,
החלטה להתאמץ יותר ושיננתי לעצמי שאני חייב לעצמי להצליח וכך היה, עברתי את רצף הבחינות בהצלחה ויחד איתי עבר גם זמר נוסף, אך לצבא היתה התניה ובהתניה שרק אחד משנינו יוכל לבסוף להשתבץ בלהקה.
צורפנו לחזרות להקת פיקוד מרכז שעבדה באותם הימים על תוכנית חדשה עם מנהלה המוסיקלי דני רובס.
(מלהקה זו יצא כוכב גדול ומפורסם - העונה לשם - דוד נחייסי שהוא - דוד דאור).
ביום החזרות הראשון בלהקה הצבאית "הבנתי למה נכנסתי" והחלטתי שאינני רוצה בזה, זה לא מתאים לי קיבלתי ואז החלטה לממש את חלומי ואהבתי הגדולה השירה בציבור.
ושוב... שאני מחליט אני מבצע - טלפנתי שוב לראש ענף תרבות דאז סא"ל יעקוב מורג והבעתי את החלטתי לממש את חלומי, בשיחתנו סוכם כי אני צריך לעבור בחינה והפעם בהנחיית שירה בציבור ושוב נוצרה התניה "במידה ותעבור אתה בהחינה בהצלחה תשובץ בתפקיד שרב"ץ
(מנחה שירה בציבור), ובמידה ולא תעבור אז נראה כבר מה נעשה אתך" כך אמר לי סא"ל יעקוב מורג.
הבחינה התנהלה כשעלי להפעיל את חיילי וזמרי להקת פיקוד מרכז בשירה בציבור והצלחתי בה וכך שובצתי לתפקיד הנכסף.
